#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעה""ב שכר פועלים ולא סיכם עמם מראש על שעות-העבודה ועל קבלת ארוחות:1.באיזה שעות צריך הפועל לעבוד? 2.האם צריך לתת להם ארוחות? ובאיזה שווי? 3.האם יכול לתת להם כסף מזומן במקום ארוחות?"	"כמנהג המדינה - מקום שנהגו להשכים ולהעריב ולזון, ישכים יעריב יזון, ואינו יכול לתת כסף במקום ארוחות [חת""ס בגליון השו""ע], ושלא להשכים  ושלא להעריב ושלא לזון, לא ישכים לא יעריב ולא יזון."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דבר שנעשה רק 2 פעמים, האם הוא נחשב למנהג? ומתי הוא מנהג אפילו שנעשה רק פעם אחת?	"בדרך-כלל הוא לא נחשב למנהג ואפילו כשנעשה 2 פעמים אלא כשנעשה הרבה פעמים[רמ""א] ואם יודעים שהמנהג נעשה ע""פ הסכמת ותיקים, הוא מנהג ואפילו כשנעשה רק פעם אחת ביובל.[רעק""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר חדשה שעדיין לא הונהג בה מנהג: מה הם שעות העבודה שהם צריכים לעבוד? וממתי יעבדו כשסיכמו שיעבדו לפי דין-תורה?	"אם רוב אנשי-העיר באו ממקום שיש בו מנהג, הולכים אחרי המנהג של הרוב שבא משם.                                       אם המשכיר אמר לפועלים ששוכרם ע""פ דין-תורה או שאין בעיר הזו רוב שבאו ממקום מסויים, צריכים לצאת מביתם לעבודה בזמן נץ-החמה ולצאת בחזרה מהעבודה לביתם בצאת-הכוכבים. [בעש""ק, מקדימים לצאת לחזור לביתם כדי שיוכל להספיק לצלות דג קטן ולדלות מים לשבת.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א	פרט האם כשרוב העיר הגיעו מעיר מסויימת המנהג של העיר שממנה הם באו מחייב את כל העיר?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]א] בעה""ב גר בעיר שמקדימים לצאת לעבודה ויצא לעיר שמאחרים לעבודה כדי לשכור פועלים או כשגר בעיר שמאחרים לצאת ויצא לעיר שמקדימים  ובשתי המקרים העבודה נעשית במקום שגרים בו הפועלים, ולא סיכם מראש מתי יתחילו לעבוד,     ממתי יתחילו לעבוד? ומה הטעם?  ב]מתי יתחילו לעבוד כשהבעה""ב גר בעיר שמאחרים והביא פועלים מעיר שמקדימים ויעבדו בעירו?            2] פועל גר בעיר שמתחילים את העבודה מוקדם ויצא לחפש עבודה בעיר שמאחרים לעבודה ולא סיכמו עמו מראש על שעת התחלת-עבודה, מתי עליו להתחיל את העבודה? ומה הטעם?"	"1.א]כשגר בעיר שמקדימים והגיע לעיר שמאחרים, הפועלים יתחילו מאוחר בשעה שרגילים להתחיל אצלם את העבודה - שהרי הבעה""ב הגיע אליהם לשכור את הפועלים,                  ב]כשגר בעיר שמאחרים, יש סברא מיוחדת - ומקורה מהירושלמי [הובא בב""י] לחייב את הפועלים להתחיל מוקדם - בזמן שרגילים בעיר שלהם להקדים  ואפילו כשמקום-העבודה הוא בעיר של הבעה""ב שרגילים לאחר, ומשום שהבעה""ב יכול לטעון שבעיר שלו יש מספיק פועלים ובכוונה שכר פועלים מהעיר שלהם בגלל שהם מתחילים מוקדם לעבוד.                       2.כמו המנהג של העיר שאליה הוא הגיע לחפש עבודה, כי בעיקרון הולכים לפי שעת מקום-העבודה ורק כשהבע""ב הגיע לשכור אצלם ישנה סברא מיוחדת לחייבם להתחיל לעבוד מוקדם וכמשנ""ת, אבל כשהפועל הגיע אליהם, לא שייכת אותה סברא ולכן יתחילו מאוחר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א	בשאלה 1 יש חילוק ביניהם.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גר בחו""ל ששם מקובל לשלם הרבה על שידוך ושכר שדכן שגר בארץ שמקובל לשלם פחות על שידוך, כמה ישלם לשדכן - כמו הארץ - מקום מגוריו של השדכן או כמו חו""ל - מקום מגוריו של השוכר?               ומה הדין כשהחתן גר בארץ של השדכן והכלה גרה בחו""ל?"	"הפנים-מאירות מדבר על מקרה זה, וכתב, שמקום המלאכה הוא המקום שנעשה השידוך, ולכן אם 2 הצדדים גרים בחו""ל, משלמים כמו המחיר היקר של שדכנות שמקובל לשלם שם, וגם אם רק 1 הצדדים גר בחו""ל, הצד שגר [חו""ל] - במקום היקר, ישלם כמו המחיר היקר והצד שגר במקום הזול, ישלם כמו המחיר הזול,   והאגר""מ סובר שכשהכלה גרה בחו""ל, צריכים 2 הצדדים לשלם את המחיר היקר, כי האומנות של השדכנות היא לשכנע את צד הכלה שהשידוך מתאים להם, וא""כ עיקר המלאכה נעשתה בחו""ל שהיא מקום היקר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] בעה""ב שסיכם עם פועלים לשלם להם שכר יותר ממה שמקובל באזור שם לשלם, האם עי""ז יכול לבקש שיעבדו יותר שעות? ומה הטעם?                    2]מה הדין בבעה""ב שסיכם עם פועלים לתת להם ארוחות במקום שמקובל לתת להם ארוחות, האם מחמת שסיכם עם הפועלים על דבר שגם בלי הסיכום הוא חייב בו - אומדים שהתכוון לתת להם ארוחות יותר יקרות ממה שמקובל לתת - וכמו שמצינו שאומרים כן לגבי הסכם שכירות - שאל""כ, באר החילוק ביניהם?"	"1. לא, כי נשכרו לפי  המנהג - ומה שהתחייב לשלם שכר גבוה, הכוונה שהם לא יתעצלו במלאכתם. [ט""ז]                     2. לא,שהרי אין לדבר סוף בשווי של הארוחות שיצטרך לתת להם, משא""כ בשכירות, יש לדבר קצבה שנותנים לו להשכיר לריבוי בדיירים.[ט""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]עוזרת-בית ששברה את אחד הכלים, האם צריכה לשלם? ומה הטעם?  2] שכרה עוזרת-בית האם יכולה להכביד עליה יותר מהמקובל?	"1.מעיקר-הדין צריכה לשלם שהרי מקבלת שכר על העבודה ודינה כש""ש אלא שרוב נשים לא מקפידות על דבר קטן אלא שאע""פ שיש כזה מנהג, המנהג [שבעלת-הבית מוחלת] הוא לא מספיק סיבה כדי לפוטרם - שהרי לא הולכים אחרי הרוב בממון ורק כשזה מיעוטא דמיעוטא הולכים אחרי הרוב, ולכן כשיש כמה נשים שגובות תשלום על נזקים כאלו - ולא רק 1 או 2 , אפשר לגבות ממנה תשלום, וכשאין יותר מ2 נשים שגובות תשלום, פטורה - כי זה נחשב למיעוטא דמיעוטא.[ חוות יאיר בפ""ת]<br>2.כשידוע על אותה אשה שהיא מכבדת-עול, מותר - כי ע""מ כן השכירה עצמה והיתה יכולה לברר עליה, ואם לא ידוע עליה, לא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעיר שהמנהג לשלם למשלוחן על הוצאות-הדרך בנפרד מהשכר שמקבל על השליחות עצמה, מה הדין כששכר משלוחן במחיר גבוה הרבה יותר ממה שמקובל לשלם על כזו שליחות ולא דיבר עמו כלום על תשלום על הוצאות-הדרך:   1]באיזה אופן לכו""ע מקבל בנפרד את הוצאות-הדרך?               2] באיזה אופן נחלקו הפוסקים האם אומרים שכלול בשכירות הגבוהה  גם תשלום על הוצאות- הדרך? והאם הדמים מודיעים במקום מוחזק נגד מנהג?"	"1.כשהשליח מוחזק בכסף של המשלח, לכו""ע יכול לקחת ממנו שכר על הוצאות-הדרך.<br>2.כשהשליח לא מוחזק, נחלקו הפוסקים, דעת התרוה""ד הדרכ""מ והסמ""ע, שפטור הבעה""ב לשלם על הוצאות-הדרך, כי במקום מוחזק אומרים שהדמים מודיעים שכלול בשכר שהתחייב את הוצאות הדרך,       דעת הקצוה""ח והנתיה""מ, שחייב לשלם על הוצאות-הדרך, כי המנהג שיש לשלם בנפרד על הוצאות-הדרך יש לו כח  יותר חזק מהכח שיש לרוב ולמוחזק, ואפילו כדי להוציא ממון."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שכר פועל וסיכם עמו שיקבל שכר כמו שישומו 3 בני-אדם את שווי-העבודה או כפי המקובל לשלם בעיר או הבטיח לפועל שכר: ""כאחד או כשנים מבני-העיר"", כמה שכר מקבל? ומה הטעם?                2] סיכם בחורף עם פועל שיעבוד אצלו בקיץ בתקופת-הקציר - ובחורף אין כזו עבודה ובתקופת-הקציר יש כמה מחירים,  כמה ישלם הבעה""ב לפועל  כשיעבוד אצלו בתקופת-הקציר? ומה הטעם?                 3] באיזה אופן [-שלא הזכרנו למעלה] מקבל את השכר הזול ביותר? [אין זה מוסכם] ומה הטעם?"	"1.בודקים את המחיר של אותו עיר - כמה שכר מנימום מקבלים וכמה מקסימום, ומשלמים לפועל את שכר-המנימום ומוסיפים לו על השכר שקיבל - חצי מההפרש בין שכר-המנימום לשכר-המקסימום, ולדוגמא: בעיר ששכר המנימום הוא 30 ש""ח לשעה ושכר המקסימום הוא 60 ש""ח , מקבל 45 ש""ח לשעה לפי החישוב הבא : מקבל קודם 30 ש""ח לשעה - שהוא השכר המנימום ואח""כ מוסיפים לו 15 ש""ח לשעה - שהוא חצי מההפרש בין שכר המנימום לשכר המקסימום.[שו""ע וקצוה""ח]<br>2.כמו השכר הממוצע וכמשנ""ת בתשובה 1 - שהרי בחורף, אין שער על עבודת-קציר, ולכן על-כרחך שהתכוון לשלם כמו השער העתידי הממוצע שיהיה בקציר.<br>3.כשנתן לפועל לעבוד אצלו ולא סיכם עמו על שום מחיר, נחלקו הראשונים, הריטב""א כתב שישלם כמו השכר הזול כי דעת הבעה""ב על שער-הזול, והרמב""ן כתב שמשלם מחיר ממוצע,<br>ולמעשה, הקצוה""ח סותם את שיטת הריטב""א, וכן המהרשד""ם כתב שאע""פ שהרמב""ן סובר שמשלם כמו פועל בינוני, אי אפשר להוציא ממון מהבעה""ב נגד הריטב""א,                וצ""ל שמש""כ הח""ח באהבת-חסד שאם לא סיכם עם הפועל על שכרו, יש לתת לו כמה שידרוש, היינו רק בעבודה מגוונת שיש בה כמה פרטים ומבחינה טכנית - כי לא תמיד ניתן לדעת על כל פרט כמה מקובל לשלם עליה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פועל קיבל בגדי-עבודה ממקום-העבודה וסיים את העבודה: 1] באיזה אופן חייב להחזיר את הבגדים? ומה הטעם?   2]באיזה אופן פטור להחזיר את הבגדים? ומה הטעם?           3]מהו ""לקיט""? ומה דינו כלפי בגדי-העבודה?"	"1.כשהפועל חזר בו באמצע-העבודה, כי אדעתא דהכי הבעלים לא הסכימו להקנות לו את הבגדים.[רא""ש המובא בקצוה""ח]              2.כשהבעלים בתחילת-העבודה לא התנה כלום על הבגדים והפועל סיים את כל העבודה ששכרו, כי הבעלים גמר בדעתו להקנות לו את הבגדים.[שם]            [ומסתבר, שבזה""ז, הדבר ג""כ תלוי לפי: 1.שווי-הבגדים. 2.ולפי זמן תקופת-העבודה.(הרב סילמן)  ויל""ע, כשהפועל לא סיים את העבודה בגלל שפיטרוהו הבעלים, האם יקבל את הבגדים.               3.עני שעוזר לבעלים בעבודה ותמורת-העזרה הבעלים לפעמים נותנים לו אוכל ובגדים אך איננו מקבל באופן-קבע לא משכורת ולא אוכל, ולכן כשהחליט מעצמו לעזוב את הבעה""ב, עליו להחזיר את הבגדים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלא/סעיף א		
